הסיפור: תום והמקלדת הקסומה
סוד האור שבלב
סיפור על ילד שגילה שבתוך הלב שלו יש אור קסום – ומקלדת שיכולה לבחור מה יקרה.
הסיפור שלפניכם הוא כלי תודעתי שנועד להחזיר לילד תחושת ביטחון ושליטה במצבי חוסר ודאות. הוא עובד בשלוש שכבות: . שכבה רגשית: הילד פוגש דמות שמרגישה פחד בדיוק כמוהו ומזדהה איתה. . שכבה גופנית: הסיפור מלמד נשימה וויסות מערכת העצבים בזמן אמת. . שכבה תודעתית: הילד לומד שהוא לא הפחד עצמו, אלא "המתכנת" שיכול לבחור איך להגיב.
פַּעַם אַחַת, בְּעִיר קְטַנָּה וּמְלֵאָה בְּחַיִּים, גָּר יֶלֶד בְּשֵׁם תֹּם.
תֹּם אָהַב לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל, לִבְנוֹת מִלֵּגוֹ, וְלִפְעָמִים גַּם לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב.
אֲבָל לְתוֹם הָיָה גַּם סוֹד קָטָן.
הוּא תָּמִיד דִּמְיֵן שֶׁהָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ הוּא קְצָת כְּמוֹ מִשְׂחַק מַחְשֵׁב גָּדוֹל.
בְּכָל מִשְׂחָק יֵשׁ אֶת הַדְּמוּת שֶׁעַל הַמָּסָךְ, וְיֵשׁ גַּם אֶת מִי שֶׁיּוֹשֵׁב עִם הַיָּדַיִם עַל הַמִּקְלֶדֶת וּמַחְלִיט מַה יִקְרֶה.
יוֹם אֶחָד מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה.
בַּשָּׁמַיִם הוֹפִיעַ עָנָן כָּבֵד שֶׁל רַעַשׁ.
לֹא עָנָן שֶׁל גֶּשֶׁם
זֶה הָיָה עָנָן שֶׁעָשָׂה קוֹלוֹת חֲזָקִים.
עֲצִירָה פִּתְאוֹמִית
לִפְעָמִים הוּא גָּרַם לַאֲנָשִׁים לַעֲצוֹר בְּבַת אַחַת.
בְּרִיחָה לְמָקוֹם בָּטוּחַ
וְלִפְעָמִים כֻּלָּם רָצוּ מַהֵר לְמָקוֹם בָּטוּחַ.
כְּשֶׁתֹּם שָׁמַע אֶת הָרַעַשׁ...
מַה קָרָה לַגּוּף שֶׁל תֹּם
  • הַלֵּב שֶׁלּוֹ הִתְחִיל לִדְפֹּק מַהֵר
  • הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ הִתְכַּוְּצָה
  • הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ הִרְגִּישׁוּ קְצָת קָרוֹת
מַה לָחַשׁ תֹּם
"אִמָּא, אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי נִהְיֶה קָטָן."
אִמָּא הִתְיַשְּׁבָה לְיָדוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ.
"תֹּם," הִיא אָמְרָה בְּקוֹל רָגוּעַ, "לִפְעָמִים כְּשֶׁהָעוֹלָם נִהְיֶה רוֹעֵשׁ, הַגּוּף שֶׁלָּנוּ נִבְהָל וְרוֹצֶה לִשְׁמוֹר עָלֵינוּ."
הַשּׁוֹמֵר בַּמֹּחַ
"יֵשׁ לָנוּ בַּמֹּחַ שׁוֹמֵר קָטָן."
"שׁוֹמֵר?" שָׁאַל תֹּם.
מַה עוֹשֶׂה הַשּׁוֹמֵר
"הַשּׁוֹמֵר הַזֶּה צוֹעֵק כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מַרְגִּישׁ לֹא בָּטוּחַ."
תֹּם חָשַׁב רֶגַע.
"אַז זֶה הַשּׁוֹמֵר שֶׁעוֹשֶׂה לִי בּוּם בּוּם בַּלֵּב?"
אִמָּא חָיְכָה.
"כֵּן. אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עוֹד יוֹתֵר חָשׁוּב מֵהַשּׁוֹמֵר."
"מַה?" שָׁאַל תֹּם.
אִמָּא שָׂמָה יָד עַל הַלֵּב שֶׁל תֹּם.
"יֵשׁ בְּתוֹכְךָ אוֹר קָטָן וְחָכָם."
הָאוֹר הַזֶּה זוֹכֵר מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב.
מִי אַתָּה?
"שֶׁאַתָּה לֹא רַק הַיֶּלֶד שֶׁמַּרְגִּישׁ פַּחַד."
מַה אַתָּה יָכוֹל?
"אַתָּה גַּם הַיֶּלֶד שֶׁיָּכוֹל לִבְחוֹר מַה לַעֲשׂוֹת עִם הַפַּחַד."
"אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהֵבַנְתִּי."
אִמָּא חָיְכָה.
"תַּחְשֹׁב עַל מִשְׂחַק מַחְשֵׁב. יֵשׁ אֶת הַדְּמוּת שֶׁעַל הַמָּסָךְ."
הַדְּמוּת עַל הַמָּסָךְ
הַגּוּף שֶׁלָּנוּ שֶׁמַּרְגִּישׁ
הַשַּׂחְקָן עִם הַמִּקְלֶדֶת
הַשַּׂחְקָן מַחְלִיט מַה הַדְּמוּת תַּעֲשֶׂה
הָאוֹר בַּלֵּב
בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלְּךָ יֵשׁ גַּם אֶת מִי שֶׁמַּחֲזִיק אֶת הַמִּקְלֶדֶת
"יֵשׁ לִי מִקְלֶדֶת בַּלֵּב?"
אִמָּא הִנְהְנָה.
מִקְלֶדֶת שֶׁל אוֹר.
בְּדִיּוּק אָז נִשְׁמַע עוֹד רַעַשׁ מִבַּחוּץ.
תֹּם הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ שׁוּב דּוֹפֵק מַהֵר.
"אִמָּא, נִדְמֶה לִי שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁלִּי שׁוּב צוֹעֵק."
"נָכוֹן," אָמְרָה אִמָּא. "עַכְשָׁיו נִלְמַד אֵיךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּקְלֶדֶת."
הַקֶּסֶם הָרִאשׁוֹן
נְשִׁימַת הָאוֹר
"תָּשִׂים יָד עַל הַלֵּב," אָמְרָה אִמָּא.
01
שְׁאִיפָה
תִּנְשֹׁם לְאַט דֶּרֶךְ הָאַף. תְּדַמְיֵן שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אוֹר לַגּוּף.
02
הַחְזָקָה
תַּחֲזִיק רֶגַע.
03
נְשִׁיפָה
וְאַחַר כָּךְ תּוֹצִיא לְאַט כְּאִלּוּ אַתָּה מְכַבֶּה נֵר.
תֹּם נִסָּה. שָׁאַף. הֶחֱזִיק. נָשַׁף לְאַט. וְעוֹד פַּעַם.
"נִדְמֶה לִי שֶׁהַלֵּב שֶׁלִּי נִרְגַּע קְצָת."
אִמָּא חָיְכָה.
"כְּשֶׁהַגּוּף נִרְגָּע, הָאוֹר יָכוֹל לַחְשֹׁב."
הַקֶּסֶם הַשֵּׁנִי
מִשְׁפַּט הָאוֹמֶץ
אִמָּא לָחֲשָׁה: נֹאמַר יַחַד.
אֲנִי כָּאן
אֲנִי בָּטוּחַ
אֲנִי לֹא הֶעָנָן
אֲנִי זֶה שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ
תֹּם חָזַר אַחֲרֶיהָ.
וּפִתְאוֹם הוּא הִרְגִּישׁ קְצָת יוֹתֵר גָּדוֹל.
הַקֶּסֶם הַשְּׁלִישִׁי
מַקֵּשׁ הָאוֹר
תֹּם עָצַם עֵינַיִם. וּפִתְאוֹם הוּא רָאָה בַּדִּמְיוֹן מִקְלֶדֶת זוֹהֶרֶת.
כַּפְּתוֹר אֶחָד
כָּתוּב עָלָיו פַּחַד
כַּפְּתוֹר שֵׁנִי
כָּתוּב עָלָיו אוֹר
"תֹּם, כָּל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ רַעַשׁ, אַתָּה יָכוֹל לִבְחוֹר עַל מָה לִלְחוֹץ."
תֹּם נָשַׁם עוֹד פַּעַם. וְלָחַץ בַּדִּמְיוֹן עַל כַּפְּתוֹר הָאוֹר. פִּתְאוֹם הוּא הִרְגִּישׁ חֹם קָטָן בַּלֵּב. חֹם שֶׁל אוֹמֶץ.
הַקֶּסֶם הָרְבִיעִי
מַעֲשֶׂה קָטָן שֶׁל אוֹר
"אֵיךְ הָאוֹר שֶׁלִּי עוֹזֵר?" שָׁאַל תֹּם.
"כָּל פַּעַם שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ קָטָן שֶׁל טוֹב, אַתָּה מוֹסִיף אוֹר לָעוֹלָם."
לַחֲבֹק
לַעֲזֹר
לְצַיֵּר צִיּוּר
לְהַגִּיד מִלָּה טוֹבָה
תֹּם צִיֵּר שֶׁמֶשׁ לְיַלְדָּה שֶׁנִּרְאֲתָה עֲצוּבָה. וְהִיא חָיְכָה. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע תֹּם הֵבִין מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. הָאוֹר שֶׁלּוֹ יָכוֹל לְהָאִיר גַּם לַאֲחֵרִים.
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
בַּלַּיְלָה תֹּם שָׁכַב בַּמִּטָּה.
"הַיּוֹם לָמַדְתִּי מַשֶּׁהוּ."
"שֶׁגַּם אִם יֵשׁ עָנָן כָּבֵד בַּחוּץ, יֵשׁ לִי אוֹר בִּפְנִים."
"אֲנִי לֹא רַק הַדְּמוּת בַּמִּשְׂחָק. אֲנִי גַּם זֶה שֶׁמַּחֲזִיק אֶת הַמִּקְלֶדֶת."
אִמָּא חָיְכָה. תֹּם עָצַם עֵינַיִם. וְהָאוֹר הַקָּטָן שֶׁבַּלֵּב שֶׁלּוֹ הִמְשִׁיךְ לְהָאִיר כָּל הַלַּיְלָה.
מעבדת הורים MindCOD Junior
שאלות לשיחה עם הילדים אחרי הסיפור
אחרי שמקריאים את הסיפור, לא חייבים להסביר הרבה. דווקא שאלות קטנות יכולות לפתוח את הלב של הילד.
אפשר לשאול בעדינות:
מה לדעתך קרה לילד בסיפור כשהלב שלו פחד?
איפה לדעתך נמצא האור בלב שלו?
האם גם לך יש לפעמים רגעים שאתה מרגיש קצת פחד או בלבול?
מה לדעתך יכול לעזור לאור שבלב שלך להאיר יותר חזק?
אם האור בלב שלך היה צבע, איזה צבע הוא היה?
מי לדעתך עוזר לאור שלך להאיר בעולם?
אין תשובות נכונות או לא נכונות. המטרה היא לאבחן או ללמד – אלא לאפשר לילד לדבר.
תרגיל MindCOD לילדים
דקת האור
אפשר לעשות את התרגיל הזה לפני השינה, בזמן מתח, או בכל רגע שבו הילד מרגיש קצת פחד.
מבקשים מהילד לשבת או לשכב בנוחות.
01
שלב ראשון
לבקש מהילד לשים יד על הלב.
02
שלב שני
לעצום עיניים בעדינות.
03
שלב שלישי
לדמיין נקודה קטנה של אור בתוך הלב.
04
שלב רביעי
להגיד לו לדמיין שהאור הזה מתחיל לגדול לאט.
05
שלב חמישי
האור מתרחב בתוך הגוף – ממלא את החזה, מגיע לבטן, מגיע לידיים, מגיע לרגליים.
06
שלב שישי
האור הופך להיות כמו שמש קטנה בפנים.
07
שלב שביעי
נשימה עמוקה ואיטית.
ואז אומרים לילד משפט קצר: "האור בלב שלי תמיד איתי."
אפשר לעשות את התרגיל הזה יחד עם הילד. ילדים מרגישים הרבה יותר בטוחים כשהמבוגר עושה איתם את התרגיל.
למה התרגיל הזה חשוב במיוחד בזמן מלחמה
מה קורה לילדים
כאשר ילדים שומעים על מלחמה או מרגישים מתח סביבם, המוח שלהם יכול להיכנס למצב של דריכות.
במצב כזה הגוף נשאר מתוח, והילד מרגיש חוסר ביטחון.
מה עושה תרגיל האור
דמיון מודרך פשוט כמו תרגיל האור עוזר למערכת העצבים לעבור ממצב של פחד למצב של רגיעה.
זה כלי קטן אבל הוא מחזק את היכולת של הילד להרגיע את עצמו.
וזה אחד המרכיבים החשובים ביותר בחוסן רגשי.
המסר החשוב ביותר לילדים
העולם לפעמים יכול להיות מפחיד. אבל בתוך הלב שלנו תמיד יש אור. וכשאנחנו זוכרים את האור הזה אנחנו יכולים להרגיש יותר חזקים, יותר רגועים ויותר בטוחים.
הסיפור הזה הוא כלי תודעתי שנועד להחזיר לילד תחושת ביטחון ושליטה במצבי חוסר ודאות. הוא עובד בשלוש שכבות.
שכבה רגשית
הילד פוגש דמות שמרגישה פחד בדיוק כמוהו.
שכבה גופנית
הסיפור מלמד נשימה וויסות מערכת העצבים.
שכבה תודעתית
הילד לומד שהוא לא הפחד עצמו אלא מי שיכול לבחור איך להגיב.
כלים לתרגול עם הילד
זיהוי השומר
שאלו את הילד:
איפה הרגשת היום את השומר שלך – בלב, בבטן או בראש?
למה זה עוזר?
זה עוזר להפריד בין הילד לבין הרגש.
כשהילד יכול לזהות איפה הוא מרגיש את הפחד בגוף, הוא כבר לא שקוע בתוכו – הוא מתחיל להיות המתבונן.
איך לשאול?
  • בשקט ובסקרנות
  • בלי לשפוט את התשובה
  • עם עניין אמיתי
נשימת האור
שאיפה איטית – החזקה קצרה – נשיפה ארוכה. 3 פעמים.
בחירת מקש
שאלו את הילד:
"איזה מקש נלחץ עכשיו – פחד או אור?"
כַּפְּתוֹר פַּחַד
הגוף מתכווץ, הנשימה מהירה, המחשבות רצות.
כַּפְּתוֹר אוֹר
נשימה עמוקה, תחושת חום בלב, בחירה מודעת.
המטרה היא לעזור לילד להרגיש שיש לו בחירה.
מעשה קטן של אור
שאלו:
"איזה מעשה טוב קטן אפשר לעשות עכשיו?"
זה מחזיר תחושת מסוגלות והשפעה.
לַחֲבֹק
מגע חם מחזיר תחושת ביטחון
לַעֲזֹר
עזרה קטנה מחזקת תחושת ערך
לְצַיֵּר
יצירה מביאה שמחה לנותן ולמקבל
מִלָּה טוֹבָה
מילה אחת יכולה להאיר את היום
רקע מקצועי למטפלים ומורים
הסיפור מבוסס על שילוב של עקרונות מוכרים:
ויסות מערכת העצבים
דרך נשימה
החצנת פחד
באמצעות דימוי (ענן)
הפרדה בין זהות לרגש
אני לא הפחד – אני מי שרואה אותו
חיזוק תחושת שליטה פנימית
מעבר מפחד לפעולה מיטיבה
עקרונות אלו מופיעים בגישות טיפוליות כגון:
CBT
עבודה נרטיבית עם ילדים
ויסות רגשי מבוסס גוף
פסיכולוגיית חוסן
מסר להורים
ילדים אינם צריכים הסברים פוליטיים.
הם צריכים:
מבוגר רגוע
מילים פשוטות
תחושת ביטחון
כלים קטנים שהם יכולים לעשות בעצמם
המציאות הרגשית של הילדים שלנו נבנית מהקוד שאנו עוזרים להם לכתוב בתוכם.
באהבה ובאמונה בילדים הבונים את העולם הבא.
לסיכום
1
זיהוי השומר
שאלו את הילד איפה הוא הרגיש את השומר שלו היום (בלב, בבטן או בראש). זה עוזר להפריד בין הילד לבין הרגש.
2
נשימת האור
בצעו 3 פעמים נשימה איטית של שאיפת אור, החזקה ונשיפה ארוכה.
3
בחירת מקש
שאלו את הילד: "איזה מקש נלחץ עכשיו, פחד או אור?"
4
מעשה קטן של אור
שאלו מה הדבר הטוב הקטן שאפשר לעשות עכשיו כדי להאיר לאחרים.
זכרו: המציאות הרגשית של הילדים שלנו נבנית מהקוד שאנו עוזרים להם לכתוב בתוכם.
באהבה ובאמונה בילדים הבונים את עולם המחר,
Dr. Orit Zikri, PhD
מייסדת MindCOD